טיפול בשפכים
טיפול בשפכים הוא שלב קריטי לשמירה על סביבה ירוקה ובריאה יותר לעתיד. שירותי אקולוגיה מציעים טכנולוגיות מתקדמות לטיפול בפסולת וניהול מלא של התהליך. צרו קשר איתנו ליעוץ ופרטים נוספים!
כדי להיפטר משפכי התעשייה בהתאם לחוק ותוך מינימום פגיעה בסביבה – פיתחנו ב-״שרותי אקולוגיה״ שירות פינוי וטיפול איכותי ומקצועי בשפכים תעשייתיים. המומחים שלנו יגיעו ישירות אליכם לאתר ויבצעו ניטור דקדקני לבדיקת ריכוז המזהמים בשפכים, במעבדה מוסמכת. בהתאם לדיגום השפכים נוכל לקבוע את מידת הדחיפות והאופן שבו יטופלו שפכי התעשייה.
בהתאם לתוכנית הפינוי שנתאים עבורכם, יפונו השפכים אל אחד ממסופי הפינוי המורשים על ידי המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, ״שירותי אקולוגיה״ מציעה שירות לניטור שפכים: על פי הוראות החוק, יצרני השפכים התעשייתיים מחויבים בדיגום תקופתי של השפכים והגשת תכנית ניטור לאישור המשרד הממשלתי. שירות תכנית ניטור השפכים שלנו מסירה מעליכם את ההתעסקות הדקדקנית בייצור ואיסוף נתוני הדיגום ובהתעדכנות בהנחיות המשרד להגנת הסביבה בנושא, המשתנות מדי שנה.
המומחים שלנו יבנו עבורכם תוכנית טיפול בשפכים המתאימה לתוצאות הניטור התקופתיות ובהתאם להנחיות ממונה הסביבה של המשרד להגנת הסביבה. טיפול ופיקוח מקצועי על השפכים התעשייתיים יחסכו קנסות והוצאות כלכליות מיותרות וכמובן – פגיעה סביבתית.
ניתן למצוא ב-״שירותי אקולוגיה״ גם שירותי טיפול בבוצה – תוצר לוואי של תהליך טיפול בשפכי תעשייה ואחד מגורמי זיהום המים והקרקעות המשמעותיים בישראל. במסגרת השירות נאספת הבוצה לדיגום וטיפול במפעל ״שירותי אקולוגיה״, שם היא עוברת תהליכי ייצוב ועיבוד לשימוש חוזר כדלק או חומר גלם. עובדי ״שירותי אקולוגיה״ מבצעים את עבודתם תחת ביקורת קפדנית ובהתאם להוראות החוק לפינוי שפכים תעשייתיים, ומבטיחים עמידה בתקנים המחמירים ביותר בתחום.
שפכים תעשייתיים אמנם מהווים רק כ-15 אחוזים מכלל השפכים המוזרמים לביוב בישראל, אך פוטנציאל הזיהום והנזק שלהם גבוה בהרבה. לכן, נושא הטיפול בשפכים תעשייתיים זוכה להתייחסות רבה מהרגולטורים בישראל ודרישות החוק מחייבות מפעלים, מועצות אזוריות, חברות ובתי עסק להשקיע משאבים רבים בדיווח, ניטור וטיפול בשפכי תעשייה. על פי חוק תאגידי המים והביוב משנת 2001, שפכים תעשייתיים מוגדרים כ-״שפכים שמקורם במפעל, המוזרמים מן המפעל למערכת הביוב, למעט שפכים סניטריים״, בשנת 2014 הורחב החוק כך שיחול גם על המועצות האזוריות והמפעלים שבתחומן.
למעשה, החובה לטיפול בשפכים תעשייתיים חלה על כל מוסד או בית עסק שאינו מזרים שפכים סניטריים בלבד (מי הברזים והשירותים) למערכת הביוב, דוגמת: בתי מלון, בתי חולים, מפעלי טקסטיל וכימיה, מכבסות, מוסכים, מסעדות, תחנות דלק ועוד. בשל פוטנציאל הנזק הגבוה, על הגופים התעשייתיים המזרימים שפכים, לעמוד ביעדים ובתקנות הבאים: ● איסוף, סילוק וטיהור כל השפכים המוזרמים אל הביוב כאמור, מבחינת החוק הישראלי – טיפול וטיהור שפכים תעשייתיים אינם בגדר המלצה. מפעלים, מוסדות ובתי עסק שאינם ממלאים את חובותיהם ועוברים על החוק – זוכים לקנסות מכובדים, כאשר המזרימים שפכים תעשייתיים אסורים למערכת הביוב מחויבים בתעריף ביוב מוגדל, בהתאם לכללי התעריפים. בד בבד, האחריות לטיפול בשפכי תעשייה אינה רק בגדר מחויבות לחוק, אלא גם לסביבה ולחברה.
● הסדרת הזרמת השפכים התעשייתיים באופן שלא יגרום לפגיעה בניצול מי קולחין, בתהליכי הטיפול בשפכים או במערכות הביוב של התאגיד/כל גורם אחר
● מניעת הזרמה של שפכי תעשייה העשויים לפגוע במערכות הביוב של התאגיד או של כל גורם אחר
● ניטור שפכי התעשייה והגשת תכנית ניטור למשרד הממשלתי
● מניעת מטרדים ונזקים לציבור ולסביבה כתוצאה משפכי תעשייה
בישראל, כ-86 אחוזים מהשפכים התעשייתיים מושבים ומשמשים להשקיה חקלאית. שפכים שמקורם בפעילות תעשייתית ומסחרית עשויים להכיל עומס מזהמים גבוה ואף רעלנים שאינם מורחקים במכון טיהור שפכים (מט״ש). שפכי התעשייה הללו עשויים לזהם את המים ואת הקרקע, לפגוע במערכות ההולכה או בהשבת בוצה וקולחין – מה שעשוי לגרום לפסילת השפכים לשימוש חקלאי או להזרמה שלהם לים. עוד תרחיש אותו החוק מנסה למנוע הוא המלחת מקורות מים בישראל, כך שיהפכו בלתי ראויים לשתייה. בתעשיות רבות, דוגמת המזון והטקסטיל, נעשה שימוש בתמלחות – מים להם הוספו כלורידים או נתרן בכמות אדירה (יותר משישה טון כלורידים לשנה או ארבעה טון נתרן לשנה). כיוון שהמלח הינו חומר מסיס, כמות המלח הגדולה שבתמלחות מחלחלת בקלות אל מי התהום, הופכת אותם בלתי ראויים לשתייה ובדרך – הורסת את מבנה הקרקע ופוגעת בפוריות האדמה. נוהל פינוי תמלחות מורה על הובלתן במיכליות אל אחד ממסופי פינוי התמלחות המאושרים (בשפד״ן ומפרץ חיפה) או על הזרמת שפכי התעשייה לים במקרה של מפעלים בקרבת החוף ובהינתן היתר הזרמה לים.
