איך מבינים גיליון בטיחות חומרים: סקירת מבנה מסמך SDS

Save Download Preview Concept SAFETY DATA SHEETS (SDS)

כל העוסק בתחום- יצרן, משווק, מפנה או מוביל חומרים מסוכנים מודע להכרח לספק יחד עם החומר גיליון בטיחות חומרים, המוכר יותר כ-SDS.

על פניו, גיליון זה עלול להיראות כתוצר טיפוסי של ביורוקרטיה: מסמך מורכב ומסורבל שמעטים טורחים לקרוא.

אבל חובה לזכור שהטיפול בחומרים מסוכנים (חומ"ס) – רעלים או כימיקלים מזיקים – אינו מוגבל לבטיחות בלבד ולא נעשה רק במקומות עבודה.

חומרים מסוכנים נמצאים בשימוש בבית, במשרד, בחקלאות ובתעשייה, וטיפול לא זהיר בהם עלול להוביל לאירועי חומ"ס שמשפיעים על בריאותנו ועל הסביבה כולה: קרקע, מי תהום, הים והחיים בו וכמובן איכות האוויר.

הידע החיוני שמכיל SDS יכול להציל חיים ולאפשר טיפול יעיל באירועים כאלו, תוך מזעור נזקים.

מה זה בעצם SDS?

SDS הינו מסמך המכיל מידע לגבי חומר מסוכן, תכונותיו והשפעתו, סיכונים אפשריים ודרכי מניעתם.

המסמך מכיל 16 סעיפים שמהווים את תעודת הזהות של החומר המסוכן.

בין אם מדובר בחומר טהור (substance) או בתערובת של מספר חומרים (mixture).

ב-SDS אפשר למצוא את כל המידע הבטיחותי שנדרש לאפיון החומר: שם היצרן, סיווג המוצר וסיכוניו, המיגון הנדרש בעת שימוש ואחסנה, דרכי הטיפול באירועי חומ"ס, מידע אודות עזרה ראשונה ועוד.

מאז 2015: ה-SDS חשוב יותר מאי פעם

חשיבות ה-SDS קפצה מדרגה ב-1 ביוני 2015, היום בו נכנס לתוקף – התיקון לתקנת האיחוד האירופי על סיווג, תיוג ואריזה של חומרים ותערובות.

המשמעות המעשית של תיקון זה היא שהאיחוד האירופי אימץ את מערכת תקני ה-GHS המחמירה של האו"ם, שנועדה לזהות כימיקלים מסוכנים וליידע את המשתמשים בנוגע לסיכונים הכרוכים בהם.

באמצעות כך, הורחבה משמעותית הגדרת החומ"ס, והיא חלה כיום על חומרים רבים שבעבר לא סווגו כמסוכנים.

סעיפי ה-SDS

כאמור, ה-MSDS כולל 16 סעיפים, שמתוארים בפסקאות הבאות.

סעיף 1 – זיהוי החומר המסוכן וזהות היצרן, היבואן, הסוכן או המשווק

כולל זיהוי של החומר המסוכן, כולל שמו ושמות נרדפים (למשל: Kerosine, קרוסין, דלק סילוני, קרוסין הסקה). בנוסף, הסעיף מפרט את השימושים העיקריים של החומר ואת פרטי היצרן/יבואן/סוכן/משווק.

סעיף 2 – זיהוי מרכיבי החומר המסוכן

כולל את שם החומר, מספר CAS, ריכוז החומר וסיווגו ומידע טוקסיקולוגי על רכיביו.

סעיף 3 – סיכוני החומר המסוכן

מפרט את אופי הסיכון הטמון בשימוש בחומר, לפי קבוצות עיקריות של גורמי סיכון:
גורמי סיכון בריאותיים – למשל: חשיפה לאדי סולר מגבירה את הסיכון לתמותה מסרטן ריאות ומסרטן הוושט. במקרה של קובלט, מסוכן לשאוף את החומר והוא רעיל לריאות.
גורמי סיכון אש – למשל: בנזין מתלקח במהירות.
גורמי סיכון שקשורים לרדיואקטיביות של החומר – למשל, טיפול ביוד רדיואקטיבי עלול לגרום לדלקת בבלוטות הרוק.
גורמי סיכון סביבתיים – למשל, קרוסין רעיל לחי במים עם השפעות ממושכות.

סעיף 4 – הוראות עזרה ראשונה

מפרט את הסיכון הבריאותי של החומר ואת העזרה הראשונה שצריך להגיש במקרים שונים: מגע בעור, מגע בעיניים, בליעה, נשימה ועוד.
במקרה של מגע בעיניים, יש לשטוף למשך 10 דקות במים זורמים, במידה ולנפגע יש עדשות מגע יש להסירן. אסור להשתמש במשחה לעיניים.
במקרה של מגע בעור, יש לשטוף את העור מידית בכמות רבה של מים זורמיחם ולמרוח עליו משחה, תוך הקפדה על אזורים מסוימים כגון המפשעות.
חובה להעביר את האדם שבא במגע עם החומ"ס למקום מאוורר היטב, ואסור לגרום לו להקיא. יש להרפות את כל בגדיו ואם הוא אינו נושם, לבצע הנשמה מפה לפה.

סעיף 5 – נוהל כיבוי אש

כולל מידע על דליקות החומר, נקודת התלקחות, סיכון בעירה בנוכחות חומרים שונים ועוד. בנוסף, מפורטים בסעיף זה אמצעי הכיבוי הרצויים (למשל: קצף כיבוי, חול או אדמה) והאסורים (למשל: סילון מים), מאפייני הסיכון ואמצעי המיגון שחובה להצטייד בהם. חובה לצנן את המכלים שבהם מאוחסן החומר, כדי למנוע התפוצצות.

סעיף 6 – אמצעי זהירות

מפרט את אמצעי הזהירות שיש לנקוט במקרה של שחרור לא מכוון של החומר – למשל, דליפת גז או שפך של נוזלים דליק. המידע בסעיף זה מסייע בבחירת הכלים הנכונים לטיפול באירוע חומ"ס של חומר ספציפי – למשל, כלים שאינם יוצרים ניצוצות ומותאמים לסביבה נפיצה במקרה של דליפת נוזל דליק – ולמניעת נזק לסביבה, כגון הרחקת החומר ממערכת שפכים, מרתפים ומקורות מים.

סעיף 7 – טיפול ואחסנה

מפרט את אופן הטיפול בחומר – למשל, הימנעות ממגע עם העור ומשאיפת גז או אדים – ואת אופן האחסנה; למשל: אחסון במכלים סגורים היטב במקום מאוורר ויבש.
יש להרחיק את החומר ממקורות אש וללבוש בגדי מגן. במקרה והמכלים מאוחסנים ללא אוורור מתאים, חובה להשתמש באמצעי עזר לנשימה.

סעיף 8 – אמצעים לצמצום חשיפה ומיגון אישי

כולל את האמצעים השונים לצמצום החשיפה לחומ"ס. מפרט המלצות למיגון אישי, כגון סוג הכפפות הנדרשות, ציוד מגן אישי ומיגון נשימתי. בנוסף, מפורטים בסעיף הקריטריונים לחשיפה; למשל- ריכוז החומר אליו הציבור יכול להיחשף עד שעה מבלי לסבול מהשפעות בריאותיות ברמות שונות, מהשפעות קלות וחולפות ועד לסכנת מוות. בשימוש בחומרים רבים, חובה להרכיב משקפי מגן, נשמיות, מגפיים וכפפות.

סעיף 9 – תכונות פיסיקליות וכימיות

מציין את התכונות הפיסיקליות והכימיות של החומ"ס, כגון נקודת הקיפאון וההיתוך, חומציות וצמיגות של החומר.

סעיף 10: יציבות וריאקטיביות

מציין את יציבות החומר בתנאים רגילים ואת הריאקטיביות של החומר.

סעיף 11: רעילות (מידע טוקסיקולוגי)

מפרט נתונים טוקסיקולוגיים על החומר, כגון נתוני רעילות, השלכות ממגע בעור ובעיניים, סימפטומים אפשריים ורעילות כרונית. בסעיף זה מצוינות נקודות חדירה אפשריות של החומר לגוף. לדוגמא- בליעה, שאיפה או מגע עם העיניים.

סעיף 12: מידע סביבתי

מפרט את הסיכונים לסביבה שמהווה החומר הרעיל לחי. בין השאר, מפורטים סעיף נתוני הרעילות על פי היצרן, מוצרי הפירוק הביולוגי ורעילותם של מוצרים אלו.

סעיף 13: דרכי סילוק חומר מסוכן

כולל הוראות לסילוק החומר, כולל המקום שאליו יש לסלק את החומר, בהתאם לתקנות לסילוק פסולת חומרים מסוכנים.

סעיף 14: שינוע

כולל מידע לגבי סיווג נדרש לשינוע יבשתי, אווירי או ימי של חומר מסוכן, את הגדרות האו"ם, וכן את השילוט הנדרש לחומר מסוכן. הסעיף מציין גם אמצעי זהירות מיוחדים שחובה לנקוט כדי לשנע את החומר המסוכן (למשל: האם החומר רגיש לזעזוע או לטמפרטורות גבוהות).

סעיף 15: חקיקה ותקינה

מפרט את החוקים והתקנות החלים על החומר המסוכן, וכן מספק מידע בנוגע לסיכונים ולאמצעי בטיחות הנזכרים בתווית האריזה. בסעיף זה נכללים נתונים כגון:
היתר רעלים – האם יש צורך להגיש היתר רעלים ולנהל פנקסי רעלים בשל החזקת החומר.
משפטי בטיחות – הוראות לטיפול בחומר או למניעת מגע אתו.
הצהרות על גורמי סיכון – למשל: גורם לגירוי בעור או עלול לגרום לנמנום או לסחרחורת.
הצהרות על אמצעי זהירות – למשל: יש לעטות כפפות ובגדי מגן, אין לגרום להקאה.

סעיף 16 – מידע אחר

כולל את כל המידע שאינו נוגע במפורש לאחד הפרקים האחרים בגיליון הבטיחות, כגון מקור המידע שעליו מבוסס הגיליון, מספרי טלפון למקרי חירום ותנאי שימוש במידע.